—במדרש השם באר לחי ראי שבבר' טז'יג יד , כתוב , שקראה הגר את שם ה' הדובר אליה אתה אל ראי , כלומר : אל הראייה' הרואה את הכל , או : אל ההיראות , אל ההתגלות . אין כאן אחד מן השמות המיוחדים לאלהות כדוגמת השמות אל בית אל , אל עולם , אל עליון , אל שדי , אל אלהי ישראל ( ע"ע : ( הללו קשורים במקום מקודש ובזכ רונות האבות , ואילו בעניין אל ראי אין הכתוב מדבר לא על מקום מקודש ולא על אחד האבות . ואף אין אל ראי שם מקום , כפי שסברו חוקרים אחדים , שכן שם המקום הנדרש בכתוב הוא באר לחי ראי , ולא בא הביטוי אל ראי אלא לדרוש אותו , והעיקר לדרשה אינו אלא המלה ראי . השם אל הבא לפניה בסמיכות אינו קשור במושג מיוחד של האלהות , והכתוב השתמש בו רק מפני שלפי כללי הלשון והסגנון העברי לא היה אפשר לנסח את הביטוי בשם אחר מן השמות האלהיים : לא בשם ה , ' מכיון ששם עצם פרטי אינו יכול לבוא בסמיכות , ולא בשם אלהים ' , שכן דרכה של הלשון העברית להעדיף בביטויים מעין זה את השם אל על השם אלהים ( על כללים אלו ע"ע אלהים , שמות אלהים . ( לא בא הכתוב אלא לייחס להגר אמירת דברים , שאפשר לסמוך עליהם את קביעת שם הבאר והמקום שמסביב לה ....
אל הספר