איטיולוגיה (ביוונית ,αίτιολγία הגדת הסיבה).

— סיפור מעשה'שבאלהסבירעל דרך האגדה את הסיבה הנעלמת של תופעה מן התופעות המעוררת תשומת לב . גדרו של השם מראה , שמן הסיפורים האיטיולוגיים יש להעלות בחינת עובדה היסטורית רק את מציאותה של התופעה המוסברת ולא את הסבר סיבתה . שיטת המחקר המתכוונת לחשוף את הגרעין ההיסטורי שבסיפורים האיטיולוגיים הונהגה תחילה בשדה הספרות היוונית , וממנו עברה למדע המקרא . שיטה זו נתקבלה על דעת הכל בעניין מדרשי השמות ( ע"ע שמות ) שבאו להסביר מפני מה ניתן שם פלוני לילד הנולד או שם אלמוני למקום יישוב בארץ וכדומה . חוקרים אחדים הפריזו להשתמש בשיטה זו גם במקום שדברי הכתוב מסתברים ומתבארים באופן אחר' אבל יש עניינים שבהם שיטה זו נכונה בוודאי . כך , למשל במדרש השם אבל מצרים ( ע"ע , ( וכנראה גם במדרש השם איכבוד ( ע"ע ) והשם איוב ( ע"ע . ( יש מן החוקרים שהרחיבו את מושג הסיפור האיטיולוגי וכללו בו את הסוגים הבאים : ( א ) סיפורים המסתברים ( לפי דעה זו ) מתוך יצר הדעת , מתוך השאיפה לעמוד על סדרי עולם , כגון סיפור מעשה בראשית' שבא להסביר את דבר התהוותם של שמים וארץ , וכגון מעשה גן עדן , המגלה לנו בין שאר הדברים איך נעשה האדם בן ת...  אל הספר
מוסד ביאליק