אטר יד־ימינו.

—בצירוף לשון זה מתוארים במקרא : א ) השופט אהוד ( שופ' ג'טו : אהוד בן גרא בן הימיני איש אטר יד ימינו ;( ב ) בני בנימין בכלל ( שם כ'טז : שבע מאות איש בחור אטר יד ימינו כל זה קולע באבן אל השערה ולא יחטיא . ( מתרגמים ומפרשים , שראו באטר תואר מורה על תכונה' ומקביל לשאר תארים' שעניינם תכונת הגוף לשבח או לגנאי לטובה או לרעה , כגון פלןח , אלם , עור , וכדומה , ' פירשו אטר אם במשמעות שמאלי ( שאינו משתמש כראוי בידו הימנית ) אם לטובה , היינו אדם ששתי ידיו זריזות הן , מיומנות , כאילו היו שתיהן ימניות ( השווה דה"א יב'ב : מימינים ומשמאלים באבנים ובחצים בקשת נ ( אחי שאול מבנימין . ( זו גם דעה שנייה נתקבלה בשבעים ( a / ucpoteQoM ^ iog ) ובוולג' ( על אהוד : sinistra , ut dextra proeliantes : / WVJ VJ fy ? , qui utraque manu pro dextra utebatur ג . (^ הוראתי המדויקת של צירוף הלשון אטר יד ימינו ( ולא של המלה אפר לבדה ) מתבארת על ידי כמה ביטויים דומים לו בלשון החכמים , המתארים את האדם הזריז ביותר כאילו הוא מוקף ומושלם מסביב ביד ימין . כך נקרא בלשון חז"ל הבן , שבא לעולם מושלם מכל צד , כלבנה זו המלאה : מלובן...  אל הספר
מוסד ביאליק