אדני־צדק.

—מלך ירושלים בימי יהושע ( יהו' פרק י . ( לאחר שבאו גבעון ושאר ערי החוים בברית עם בני ישראל , חשש אדני צדק מפני הגבעונים , שסכנה בהם לירושלים ולכוחה והשפעתה , ויצא להלחם בגבעון , ונוספו עליו מלכי חברון , ירמות , לכיש ועגלון . על חשיבותה המרובה של ירושלים כמרכז מדיני לפני הכיבוש הישראלי מעידים מכתבי אל עמארנה . כבר בתקופת אל עמארנה ( סוף המאה הט"ו ותחילת המאה הי"ד לפםה"נ ) תפס מלך ירושלים מקום מכובד בין מלכי ארץ ישראל התיכונה , והוא אחד המושלים המעטים בארץ , שעמדו באמונתם לפרעה , ונלחמו בח'פר ( ע"ע ) ובמלכי כנען בני בריתם ( כגון מושלי שכם , ( שחתרו תחת השלטון המצרי . יהושע התנפל פתאום על אדני צדק ועל בני בריתו בשעה שחנו על יד גבעון והטיל מהומה במחניהם . אדני צדק ובני בריתו לא יכלו לבקש מפלט בירושלים , ונסוגו בדרך הנסיגה האסטרטיגית המתאימה לתנאיה הגיאוגרפיים של הסביבה , בדר ך בית חורון . גם שם הוכו קשה , ואנוסים היו לבקש להם מפלט במערה על יד מקדה ( ע"ע . ( אבל יהושע הוציא אותם מן המערה וציוה לתלות אותם על עץ .  אל הספר
מוסד ביאליק