אבות ובנים.

— השמות אב ואם משותפים לכל השפות השמיות . אב הוא כינוי לאיש בייחסו לבן או לבת שהוליד , ואם כינוי לאשה שילדה את הילד , ואף בעלי חיים בכלל ( שמי כב , כט ; כג , יט ז ועוד . ( בהשאלה משמש השם אב גם במובן ראש המשפחה ( בר' י , כא ו יט'לז ; לו'ט , ( אבי האב שם vet אביו של עם ( יש' מג'כז ) או של שבט , או מייסד מקום יישוב ( דה"ב ב , מב ולהלן , ( ובריבוי אנשי הדורות הקודמים ( תה' כב'ה ? , איכה ה , ז . ( כיוצא בזה בא השם אם גם בהוראת האם הראשונה ( בר' ג'כ ;( ואולי גם בהוראת אם חורגת ( בר' לז , י . ( עיר מרכזית לאומה או לשבט נקראת בשם אם ( שמ"ב כ'יט : עיר ואם בישראל , וכן על מטבע מלודקיה ן ללאדכא אם בכנען : ובמטבע של צור : לצר אם צדנם . ( על שימושים מושאלים וביטויים ציוריים אחרים הקשורים בשמות אב ואם עי' להלן . בסגנון שירי נמצא כינוי להוראת אם , והוא השם הורה ( הר ב , ז ; שה"ש ג , ד , ( בניין קל מן השורש הרה , והריבוי הורי בבר' מט , כו מתכוון אולי לאב ולאם יחד . בהוראה זו רגיל ביותר הצירוף אב ואם ( בר' ב'כח דב' כא , יג , יח , יט ! ועוד . ( נרדפים עוד : יולדת = אם ( יר' טו'ט ; מש' יז'כה ; כג , כה ;...  אל הספר
מוסד ביאליק