בימי תקומתו של עם ישראל לחיי חירות בארצו יוצא לאור הכרך הראשון של האנציקלופדיה המקראית , הבאה לאסוף ולרכז את תוצאותיו של חקר המקרא בעבר ולפתוח את הדרך לחקר חדש ומחודש בעתיד . מפעל זה גם הוא פרי התחייה בישראל בדור האחרון . בדורות הקודמים היו חכמי האומות ראשי המדברים בחקר המקרא , וחכמי ישראל הקדישו את רוב עבודתם לחקר התקופה שלאחר המקרא , ובייחוד לחקר ימי גלותנו . עכשיו נשתנה המצב . עבודתם של אנשי המדע העברי בדורנו פתחה לו לחקר המקרא נתיבות חדשות' והעם יוצר המקרא הולר וכובש לו את המקום הראוי לו בחקירת ספרו הנצחי . ומרובה החידוש שבאנציקלופדיה גם מצד תכנה והישגיה במערכת היצירה המדעית בחקר המקרא . כבר עברו עשרות שנים מזמן שיצאו לאור אנציקלופדיות מקראיות מקיפות בלשונות אירופה , ומאז ואילך באו תגליות מרובות וחשובות ומחקרים מעמיקים , שהרחיבו את ידיעותינו בתולדות המזרח הקדמון וחשפו לפנינו את עושר תרבותו , במידה שלא היה אפשר אף לשערה עד לפני זמן קצר . די להזכיר לשם דוגמה : את אלפי התעודות מתקופת אבות ישראל , שנתגלו בארכיונים של מארי 1935 ) ואילך ) ושל נוזו 1939 ) ואילך , ( במיסופוטמיה ; את מכתבי ...
אל הספר