'סלעי ירושלים ואבניה' ומוטיבים אחרים

תופעה מפתיעה היא , וכמדומני שלא הושם אליה לב די הצורך : קבוצות של מוטיבים , מהן מרכזיות ומהן צדדיות , שזורות לאורך כל יצירתו של ברנר וממלאות בה תפקיד כפול . יש שמוטיבים אלה מסייעים בידו להבהיר ולהדגיש כמה נושאי יסוד או סמלי יסוד , המתבקשים לעולם המעוצב ביצירתו . משמעו של דבר , פרט ריאלי או מלה הטעונה משמעות רעיונית או חווייתית , מוטעמים ומובלטים על ידי עצם הישנותם ושיבתם בנקודות שונות של הרצף הסיפורי . החזרה משמשת כאמצעי להעניק לפרט המוטיבי את כוחו המשמעותי הנוסף . ברם , מצד שני , חזרתו של המוטיב ממלאה מדרך הטבע גם תפקיד מיבני , שכן הוא גם מקשר את פרקי היצירה וקטעיה זה עם זה . החזרה , המילולית לרוב , על פרטים ריאליים , מושגיים או על מצבי תשתית נפשיים המנוסחים באורח דומה , יוצרת זיקה של הקבלה וקשר בתודעת הקורא הרגיש . בתוך כך מהדק היוצר נקודות מרוחקות הן בזמן ההתרחשות והן ברצף הסיפורי זו אל זו . עובדה זו חשובה ביותר דווקא ביצירה , שבד , נתרופפו הקשרים העלילתיים הסיבתיים הגלויים . יוצא אפוא , שרשת המוטיבים ממלאה כאן במידת מה את תפקידם של אמצעים , שקיימו קשרים גלויים ופשוטים יותר ביצירות ...  אל הספר