' התמונה הסיפורית' היא ציור במלים של מרחב סגור או פתוח , המקיף את הדמות הספרותית והמשמש במה להתרחשות המסופרת או גם היקף אטמוספירי ליסודות הספרותיים השונים ( כגון הדמות , העלילה או הרקע . ( לרוב מהווה התמונה הסיפורית מרכיב סטאטי , שפרטיו נחים אל נמצאים בתנלעה של קבע החוזרת על עצמה . תמונה זו עשויה להשהות את זרימת הזמן ואת ההתרחשות היוצאת לפועל בתוך הזמן , והיא פועלת בכד כמין אתנחתא בין פרקי העלילה השונים . אך לעתים בנויה גם התמונה באורח סציני , כשכולה או כמה מפרטיה נמצאים במצב של תנועה חד כיוונית או כשהמסתכל שרוי בתנועה של התקרבות או התרחקות ביחס אל אותם פרטים , והוא קולט את רשמיו מתוך זוויות ראייה משתנות . אצל ברנר מועטות , כפי שהוכח למעלה , התמונות המתארות חדר , בית , ורק לעתים הוא מבקש לצייר תמונת רחוב או שכונה ביצירתו . לעומת זאת יתברר , שאין אמת בטענה ובטרוניה החוזרת ונשמעת לעתים » ו בדבר נדירותן של 'תמונות נוף וטבע' בכלל יצירתו . את הטענה בדבר מיעוט 'תמונות' הסבירו כמה ממבקרי ברנר בכך , שה יוצר ראה לעולם באדם את מרכז התעניינותו והוא המשמש לו נושא בלעדי של פעילו תו הספרותית . ברב...
אל הספר