גם חיי הנפש עשויים להביע עצמם במקורם שלא בעזרת הלשון . ברם סימנים חיצוניים אלה , שקצתם פיסיולוגיים וקצתם אמצעי הקבלה שמחוץ לאדם וגופו , חשיבותם פחותה מן הקודמים ומשמעותם אינה מתפרשת על נקלה . אך הצורך בדרכים עקיפות מסוג זה מתגבר בסיפורים הנמסרים מפיהם של מספרים עדים , שידיעתם את עולמם הפנימי של גיבורים אחרים מוגבלת מדרך הטבע . לא ייפלא , שגם אצל ברנר מרובה שימוש זה בסיפורים הרבים הנוקטים נקודת תצפית זו של מספר עד , בשעה שהוא מבקש לעמוד על המתרחש בלב זולתו . תנועה , העוויה ומעשים ברנר אינו מרבה לתאר את הבעתם והעווייתם של גיבוריו על מנת להעיד על מצבים נפשיים סמויים . בין שהוא קובע שגיבורו חייך , ובין שהוא מניח לו להסמיק ולהחוויר , אין תגובות אלו זוכות לרוב לגיוון אישי ומקורי מיוחד . ב'בחורף' מתוארים בידי האם בכיו להתפרצותו של האב בהדגשה מיוחדת , כי זו מבקשת לרכך בדרך זו את יחסו של בנם אל מולידו השנוא עליו . דקה מאוד , ועל כן סמויה יותר היא תנועת האם , בשעה שהיא מעלה בדמיונה את תנועת בעלה לפני לכתו לבית התפילה , והריהי מחקה אותו על מנת להשתוות אליו . ° ( 11 ) גם התנפלותה ונשיקותיה באותו מ...
אל הספר