ה. אמצעי־איפיון פרספקטיביים

עד כה תוארו סוגי אמצעים , שהופעלו כולם על ידי המספר עצמו , בין שהוא מספר בגוף שלישי והוא יודע כול ביחס לדמויות הבדויות על ידו , ובין שהוא מספר עד . ההגדרה , התיאור החיצוני , סיפור תולדותיהם של הדמויות המשניות ואף הבלטת הדמות על ידי דמות משנית קרובה או רחוקה לה—כל אלה הועלו בכוח הלשון העשירה או המגומגמת של מספר זה , בין שהוא בעל סמכות ובין שאין לתת אמון מלא בטענותיו . אך יש שברנר מטיל את משימת האיפיון על הדמויות עצמן . הללו אמנם משתמשות לרוב באותם האמצעים היפים למספר , אך משמעותם עתה שונה , כי מדרך הטבע היגדיהם של הגיבורים עצמם סובייקטיביים הם , ועל כן מוגבלים יותר בתוקפם . למעשה כבר המספר העד , ככל שהוא מעורב יותר בפרשה שהוא מספרה , ראייתו עשויה להיות מעורפלת משום רגישותו וקירבתו לנושא . על אחת כמה וכמה שאין לתת אמון בטענותיהם של גיבורים משניים , שככל שהם מעורבים יותר הם מוגבלים יותר בהשגתם האנושית ושרויים ביחס מתוח כלשהו אל מי שהם מבקשים כביכול לתהות על קנקנו . ברנר מרבה במידה בולטת מאוד בשימוש עקיף זה , באמצעים שונים , אך נמנע מן ההגדרה הישירה . יש שהוא מבקש בכך לחזק את מהימנותו הרי...  אל הספר