בראשית שנות האלפיים מלאו מאה שנה לייסוד 'המזרחי' כמפלגה בתנועה הציונית , ( 2002-1902 ) ולהעמדתה של הציונות הדתית כזרם חברתי דתי חדש בעולם היהודי . מאז כונן כזרם חברתי התאפיין הציבור הציוני דתי בהלך רוח דינמי בשני היסודות המגדירים אותו : הדתי והלאומי . פילוגים פנימיים , יצירתיות דתית ושינויים בין דוריים מעידים על חוסר נחת וחיפוש דרך המלווים את הציונות הדתית בכל מאה שנותיה . המתבונן בזרם הזה בעשור האחרון רואה מרחב גדול של תחומי עניין ומוקדי פעילות שוברי מסורת : בפולחן הדתי , בעולם החינוך , בשילוב בין יהדות לאמנות , במעמד האישי של המאמין , בדפוסי הפנאי של צעירים ועוד . בתוך כך נחשפים המאמינים להשפעות חוץ : דתיות וחילוניות . בפרק הזה אנחנו מבקשים לבחון דינמיקה חברתית של התחדשות ומהפכה דתית ולהעמידה בקונטקסט גלובלי של העולם הדתי . בשני שדות חברתיים נתמקד : הר הבית והמקדש ופמיניזם ציוני דתי . לכאורה שני השדות זרים ומנוגדים זה לזה . הראשון הוא שדה פעילות גברי בעיקרו , בעל אוריינטציה פנימית ' , ימין' דתי וזר במידה רבה לחברה הישראלית . השני הוא שדה פעילות של נשים , חשוף להשפעות חילוניות ' , שמא...
אל הספר