2. המסורת בתלמוד הבבלי

שילובה של אגדת טיטוס יחד עם הגרסה האחרת לחורבן ( ממדרש איכ " ר בעיצובה הבבלי ) מציב את טיטוס לראשונה בהקשרו ההיסטורי ההולם , כמחליפו של אספסיינוס , לאחר שזה נעשה קיסר וחזר לרומא . קרבתם המשפחתית אינה נרמזת כאן , דבר המסייע ליצירת הפרדה מוחלטת בדמויותיהם ובתפקידיהם . לעומת זאת , רק בגרסת הבבלי טיטוס מוצג בתפקיד מפקד ומנהיג , מעצם היותו מחליפו של אספסיינוס . במקורות הקודמים ( הארץ ישראליים ) לא ניתן לטיטוס כל ציץ או תואר , כך שתפקידו במקורות אלה אינו ברור . הבבלי מוסיף ומפתח את המסורת , rrVxiu ^ -pKn אבל תחילה הוא משלב את שתי התפיסות המנוגדות - " המתריסה " ו " המענישה " - ויוצר על ידי כך תערובת סותרת . בכלי , גיטין נר ב ( הקטעים המודגשים הם התוספות של הבבלי למסורת : ( n ^ K-m ^ -pKn אזל , שדריה - ) הלך אספסיינוס , שלח ) לטיטוס הרשע , ואמר " .- אי אלהימו צור חסיו בו " ( דברים לב , לז ) - זה טיטוס הרשע , שחירף וגידף כלפי מעלה . מה עשה ? תפס זונה בידו ונכנס לכית קדשי הקרשים , והציע ספר תורה ועבר עליו עבירה , [ ונטל סייף ] וגירר את הפרכות , ונעשה נס והיה דם מבצבץ ויוצא . וכסבור הרג את 20 עצ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד