א. המסורת באיכה רבה

בפרשת יציאתו של ריב " ז מהעיר הנצורה , הבאה מייד לאחר התיאור הקצר של הרעב , שב ומופיע בן בטיח , אחיינו של ריב " ז , מי שהיה אחראי קודם לכן לשרפת האסמים ולחקירתו של ריב " ז . דמותו של האחיין מקבלת תפנית חדה ; הפעם הוא זה שבא אל דודו המבוגר ; אין הוא מביע כל התנגדות לרצונו של ריב " ז לצאת מהעיר , והמגבלה שהטילו אנשיו על היציאה נעקפת ללא התלבטות . בן בטיח הוא שותף פעיל להוצאתו של ריב " ז בתחבולה , והוא אף צועד בראש המובילים את הארון . מעורבותו האישית היא שמביאה להצלחת הפעולה , שאילמלי התערבותו אצל השומרים , היו הללו דוקרים את ריב " ז המתחזה למת . התנהגותם של הלוחמים , או השומרים על שעת העיר , היא התנהגות מבעיתה , כפי שהצטיירה גם בשעת ה " בירור " שערכו לריב " ז . אווירת הטרור והפחד מפניהם שאפיינה את הקטע הראשון מצויה גם פה . הלוחמים שומרים על אותם מאפיינים לאורך כל הסיפור . אין ספק שמספר הסיפור הזה אינו מחבב אותם , אף על פי שאין הוא אומר את הדברים בצורה גלויה וברורה , ויחסו עולה מבין השיטין בלבד . כך , למשל , משמש הפסוק מקהלת : " ויתרץ דעת החכמה תחיה בעליה " בהקשר של המורדים ולא בהקשר של ה...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד