ועוד אלמנט אנלוגי : על פי המדרש ( בר"ר , פ"ו , ( ברגע המכריע מעלה יוסף המקראי בעיני רוחו , את דיוקנו של אביו , כמעין תזכורת פרוידיאנית מטעם ה"אני עליון , " שמחזירה אותו באחת אל מקורו . לכאורה נדמה שגם עגנון העניק לגיבורו ברגע האחרון את הכוח להתחבר מחדש אל מקורותיו הדתיים תרבותיים , אלא ששביב הזיכרון המבקיע מתוך נבכי התודעה המטושטשת של היהודי הגולה נראה כפרץ אקראי . "קריאת שמע , " שנזכר בה ברגע האחרון אינה מעידה על ניצחון אמיתי בעימות שבין שתי המהויות התרבותיות .
אל הספר