כדי להשוות בין מתודות עבודה המבוססות על הגישה הבין טקסטואלית לבין שיטת עבודה הנשענת בעיקרה על ניתוח תוכני רעיוני אביא להלן את עיקרי פרשנותם של ש"ד גויטיין ( 1963 ) ושל אליעזר שביד . ( 1984 ) ש"ד גויטיין מזהה בתיאורי המגילה ובפיתולי עלילתה נימה נוכרית מובהקת ( גויטיין , 59 , 1963 . ( 71 אווירה של משתה יין , מתיחות וגירוי היא השלטת , לדעתו , ביצירה . אין מזכירים בה את קיומו של הקיבוץ היהודי בארץ ישראל . אלמלא משפט אחד שמספר על מוצאו וייחוסו של מרדכי : "אשר הגלה מירושלים עם הגולה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה אשר הגלה נבוכדנאצר מלך בבל" ( אסתר , ב' , ( 6 לא היינו יודעים כלל שיש לעם המפוזר הזה ארץ מולדת כלשהי . כך , למשל , מרדכי ואסתר קובעים יום טוב ליהודים לדורות מבלי להתייעץ בסמכויות הדתיות בירושלים , ושושן היא בירת העולם בה נחתך גם גורל היהודים . הציר שעליו סובב הכול במגילה , אומר גויטיין , הוא המלך . ספרי המקרא האחרים אינם שוכחים להזכיר לקורא , שגם מלכים ושליטים רבי כוח אינם אלא כלי בידי האל , ואילו המגילה אינה מזכירה כלל את שם אלוהים . המספר נהנה לתאר בפירוט רב את המשתה , את הגן , ...
אל הספר