שרה כאישה וכ"אחות"

עתה , משנסתיים הדיון הבין טקסטואלי בשלוש הוורסיות , הן במובן הלקסיקלי , הן במובן הטיפולוגי והן במובן הרפלקטיבי , עדיין מהדהדות בחלל כמה מן האפשרויות הפתוחות של הטקסט , שלא מוצו על ידי פעולת ההשוואה . את הדילמה שנוצרה מתוך המכלול הסיפורי המשולש אפשר להגדיר על ציר בינארי , שמתבסס על שני צמדי ניגודים , היוצרים ביניהם מתח דיאלקטי : . 1 הניגוד שבין טבע ורוח . . 2 הניגוד שבין פתיחות וסגירות ( בידול או מגע בין תרבותי . ( שרה , שמקורה הגניאלוגי לא הוזכר בתחילת הסיפור , סימנה , על פי פירושי , את חירות הבחירה בה נקט אברהם בתחילת הדרך . אברם לא בחר באישה מתוך החמולה המשפחתית , מתוך קירבת הדם , אלא באישה ממשפחה אחרת , שמקורה לא צוין . מבחינה זו הוא פעל בניגוד ל"טבע . " קשר הדם אינו נתון לבחירה ו זהו קשר נתון . היחיד הקשור בקשרים אלה מיום היוולדו , זוכה לתחושת ביטחון על היותו חוליה בתוך רצף , חלק מקבוצה טבעית שאליה הוא משתייך הן מבחינה ביולוגית והן מבחינה פסיכולוגית . זהו קשר עם הדומה . החמולה של המשפחה המקראית המורחבת הייתה בנויה על קשר הדם . הטמעתה של האישה אל תוך החמולה החדשה שאליה הצטרפה , התממ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד