הבה נפתח בתיאור המרכיבים האנלוגיים המופיעים במשולש הסיפורים : בשלושת הסיפורים מצויים האבות על אדמה זרה , במצרים ובגרר הפלשתית , ונתונים , כך נראה , לשרירות ליבה של חברה , שנוהגיה המוסריים ויחסה אל הזר אינם ברורים לגיבורי העלילה ; בשניים מן הסיפורים , הראשון והשלישי , מדובר על מצוקה קיומית : האבות נודדים אל הטריטוריה הזרה בגלל רעב ; בשלושת הסיפורים מספר הגבר העברי לאנשי הסביבה שאשתו היא אחותו . הביטוי "אחותי את , " "אחותי היא" חוזר בשלושתם . בסיפור הראשון והשלישי מנומק הצעד השיקרי מטעמים של הגנה על החיים . ההנחה המובלעת של הגבר היא שהאישה , בשל יופיה הנדיר , עלולה שלא ברצונה , לעורר את אנשי המקום להרוג אותו כדי לנכס להם את אשתו . בשני הסיפורים הראשונים , על אברהם ושרה , נלקחת האישה להרמונו של השליט ורק התערבות אלוהית מחלצת אותה משם . בשלושת הסיפורים מוכיח המלך הנוכרי את הבעל על ההטעיה , ומביע כעס בשל מעשה הרמייה שהביא ( במקרה של פרעה הראשון , ( או עלול היה להמיט ( בשתי האפיוודות האחרות ) עליו ועל ביתו אסון כבד . פרעה ואבימלך מסתייגים בחריפות ממעשהו של הבעל . בסיפור השני , שהוא הגרסה המפ...
אל הספר