פרק שני ההגדה של פסח

א . כתבי יד של המאה הט"ז גירוש היהודים מספרד ב 1492 היה סוף פסוק להתפוררות ההדרגתית של חיי הקהילה היהודיים במערב אירופה , החל מהמאה הי"ג ועד המאה הט"ו . מכלל זה יצא רק חבל אביניון , ( Avignon ) שהיתה מקום מושבו של האפיפיור החל משנת , 1309 וכן אלזאס ולורין . בגרמניה גרם גירוש היהודים במשך המאה הט"ו להגירת האמידים שבהם , אשר בעיקר בקרבם נמצאו תלמידי חכמים ממשיכי המסורת היהודית , לצפון איטליה ; ואילו העניים מהם , אשר עסקו בסחר בין מנזרים ואחוזות חקלאיות גדולות מזה לבין הערים מזה , התיישבו בכפרים שבקירבת השווקים , שבהם מכרו את סחורותיהם . אולם רבים ועצומים - ואף סופיים - מנדודיהם היו נדודיהם של יהודי ספרד , והחל מ 1497 גם של יהודי פורטוגל . שוב איטליה הצפונית היא שהציעה מולדת חדשה למגורשים ; מטרה נכספת אחרת למהגרים היתה קושטא בפרט ומרחבי הממלכה העות'מנית בכלל , שקהילותיה היהודיות קיבלו מהם את מבנה תרבותם הספרדית . הגדות , שנכתבו ואוירו עוד במאה הט"ז על אדמת יוון , היו בבחינת מאסף ההולך אחרי המחנה של ההגדות של פסח האשכנזיות מן המאה הט"ו . שני כתבי יד המצטיינים כיופים , פריס , הספריה הלאומ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד