סיכום

בחלק זה בחנו כמה מתיאורי המדורים בגן עדן ובגיהנום שנפוצו באשכנז בימי הביניים . ראינו שעל בסיס טקסטים עתיקים פותחו באשכנז בסוף המאה האחת עשרה ותחילת המאה השתים עשרה תיאורים מורחבים של גן עדן ושל גיהנום ובהם פירוט של היושבים בתוכם . תיאורים אלו אמנם הושפעו מתיאורים דומים שרווחו בקרב הנוצרים בימי הביניים אך יש לקרוא אותם על רקע הטראומה של פרעות תתנ"ו . שני הטקסטים בהם עסקנו מעידים על התמודדות כזו . הראשון , 'פרק גן עדן' מחליף תיאור קדום של חמישה בתים בגן עדן בשבע כיתות של צדיקים . כתות אלו מעידות על העלאה של מקדשי השם ושל האנוסים , אלו שמתו ואלו ששבו ליהדות , לדיוטה העליונה בגן עדן . הטקסט השני , 'מכתב ריב"ל , ' ששורשיו משותפים עם הראשון , הוסיף על התיאורים שקדמו לו הפרדה מוחלטת בין יהודים לגויים בגן עדן : היהודים נידונים אפריורית לגן עדן והגויים לגיהנום . מוטיב זה , אם כי לא פורש , ניתן להחיל גם על 'פרק גן עדן' שכל יושביו יהודים . כך , תמונת העולם הבא של יהודי ימי הביניים עברה שינוי מהותי בעקבות פרעות תתנ"ו . העולם הבא שועבד למתח בין ישראל לאומות , הוא הפך לכלי המצדיק את קידוש השם ולנשק ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד