נסיים חלק זה בהערה על השימושים האידיאולוגיים שנעשו בחלקים ההלכתיים של ספרות אלדד . המחקר התחבט רבות לאיזה זרם שייכות הלכות אלו . פריימן , בעקבותיו גרץ שהקדיש לנושא דיון ונויבאואר שהחרה אחריו , סברו שאלדד היה קראי . לא זו בלבד , אלא שהיה 'מסיונר ערמומי' לקראות , שבא "לצודד נפשות , " ובעצם היה "איש ערום וכוסה מזימות ' . " בנוסח העברי של ספרו של גרץ בתרגום ש"פ רבינוביץ , בו נוספו הערותיו של א"א הרכבי , יוצאים שני האחרונים נחרצות נגד דעה זו וטוענים שההפך הוא הנכון . עפשטיין התמודד עם הדעה שאלדד היה שומרוני , אך מלבד מספר מקבילות לא מצא במה לתלות דעה זו . . 170 אשתורי הפרחי , כפתור לפרח , מהדורת א"מ לונץ , תרנ"ז תרנ"ח , פרק כ"ה . מכאן הגיע החשש , שנוסף על המנהג שאסור לנשים לשחוט , שמא אישה תתעלף בראותה דם ותפסול בכך את השחיטה . ראו : בית יוסף , יו"ד , סימן א , ' א . 171 . ' ספד האגור , הלכות שחיטה , אלף , ס"ב . . 172 צ' גרץ , ספד דנדי ימי ישראל , מהדורת שפ"ר , ורשה תרנ"ז , כרך שלישי , עמ' ; 274-267 שם , ציון י"ט , עמ' Lost Tribes , II . Eldad the Danite " , JQR 1 ( 1889 ) , pp . 109-110 . A...
אל הספר