עדות מאוחרת אך במעט לימיו של אלדד עצמו מספרת לנו שיהודה בן קוריש ( צפון אפריקה , סוף המאה התשיעית ) פגש אותו וקיבל ממנו את פירוש המילה שג"ה כ'עסק' ( בעברית מודרנית היינו אומרים : עיסוק , צורך , עניין . ( הדבר אמנם לא מובא בספרו של יהודה בן קוריש , אך כך מעיד יונה אבן ג'אנח ( דרום ספרד , המחצית הראשונה של המאה האחת עשרה ) בשורש זה : "וכבר אמרו בו קצת המפרשים והוא יהודה בן קריש ואמר שהוא שמע האיש הדני אומר יש לי שגויה בענין יש לי עסק . " על פי נוסח הדברים פגש בן קוריש את אלדד ובשיחת אגב שמע אותו אומר : "לי שגויה" במשמעות זו . מילה זו אינה מופיעה בכתבי אלדד שלפנינו . בכל מקרה , דבריו של אלדד מתקבלים מכוח סמכותו כבקי בלשון העברית , שימושו בעברית הוא נכון ודבריו נלמדים כעדות על נכונות השפה . כבר ראינו את העברית המיוחדת שבפיו של אלדד , כאן אנו רואים שלעברית זו יוחסה , ככל הנראה , אמינות . אמינות זו נובעת מהיותו "איש דני , " ובמקרה זה הכוונה בעל מסורת עדיפה על שלנו , נציג של טהרה אתנית ולשונית . עם זאת הפירוש הוא פירושו של בן קוריש , כאשר דברי אלדד מובאים כעדות לנכונותו . את יונה אבן ג'אנח מ...
אל הספר