כאמור , כתבי אלדד מתפענחים לאחור . המפתח להכרת אלדד האיש וכתביו מצוי בשאלת אנשי קירואן לרב צמח גאון ותשובתו . בשאלתם פורשים אנשי קירואן את סיפורו של אלדד הדני , את הלשון העברית המיוחדת שבפיו ומביאים בקצרה נוסח של הלכותיו . בהסתמכם על טקסט זה ייחסו החוקרים טקסטים אחרים לאלדד , ובעיקר מדרשים והלכות ששמו אינו מצוין בהם במפורש . הנוסח השלם של השו"ת מצוי בידינו רק מדפוס הערש של 'ספר אלדד הדני' שנדפס על ידי אברהם בונת במנטובה ב . 1480 למרות שידוע לנו שאברהם כונת נסע גם לטורקיה . 27 עפשטיין הצביע על סמליות השמות הנזכרים בכתבי אלדד , ראו : עפשטיין , עמ' מ"ג , הערה . 8 אין להוציא מן הכלל שאף השם אלדד הוא טיפולוגי . נראה שאלדד זה בחר להכריז על אמיתות מסורתו באופן סמלי , בבוחרו שם המתקשר ישירות ליהושע בן נון , הן כרונולוגית והן עניינית , על פי המסופר בבמדבר י"א . לא זו בלבד שדמותו של אלדד המקראי היא חיובית במדרשים , אלא הוא אף נתפס כנביא שלא פסקה נבואתו ושזכה להיכנס לארץ ישראל - שלא כמו שאר דור המדבר . ראו לדוגמא : בבלי , סנהדרין , י"ז , ע"א . דווקא במדרש מאוחר יש מסורת שאלדד היה משבט בנימין , ר...
אל הספר