על אף ההיגד הניטשיאני המפורסם בדבר מות האלוהים , בעולמם של הוגים יהודים מודרגים ופוסט מודרנים כרב סולובייצ'יק , ליבוביץ , גולדמן , הרטמן ואחרים המתמודדים עם המודרנה , האלוהים לא מת . על אף הגיוון והשוני בין הגויות אלה , רב המשותף ביניהן . כולן מודרניסטיות , מבחינה זו שהן מעמידות את האדם כריבון וכמקור ההבנה של העולם ושל הקיום האנושי . כולן אנתרופוצנטריות - מעמידות את תודעת האדם במרכזן . עם זאת הן אינן מסלקות את האלוהים מן העולם , אלא מותירות אותו בתוכו . את המתח שבין סילוקו של האל מהעולם לבין הצורך להותירו כמושא ממשי של החוויה הדתית הם פותרים בהיסט נקודת המוצא של דיונם מן האל ומעמדו בעולם אל הקיום האנושי לנוכח האל . ועוד . בהגות המערבית המודרנית העולם אינו מוגדר עוד כמכלול אחד המלא בנוכחות אלוהית . הוא עולם ממודר , שהאדם מתייחס אליו בכלים אימננטים של תחומי דעת אוטונומיים שונים שבאמצעותם הוא יכול להסביר את תופעותיו השונות . גם עולם הדת של ההוגה המודרני הוא עולם אוטונומי , שתודעת האדם היא נקודת המוצא להתייחסות אל מלאותו . שכן האדם הוא שבחר לארגן את מכלול ערכיו . הוא עושה את דרכו בלא תלות ...
אל הספר