א . הפרדת הרשויות בישראל המקראית מכתובים רבים עולה , כי בישראל המקראית , ולהבדיל ממשטרים במסופוטמיה , במצרים וגם ביוון הדמוקרטית ( המאוחרת למשטרים אלה , ( אכן התקיימה מגמה מתמשכת של הפרדה למעשה בין "הרשויות , " או בין הכוחות העיקריים בישראל : בין המלך מכאן , ובין רשויות החקיקה , הנבואה , הכהונה ( ולו חלקית ) והמשפט ( ולו חלקית , ( מכאן . מסקנה זו היא תוצאת קריאה ספרותית פרטנית של פרקים רבים בתנ"ך , בעיקר בספרות ההיסטוריוגרפית , ואילו הניסוח התיאורטי המובהק של מגמה זו בא רק בספרות חז"ל המאוחרת , בדברי אותו "זקן אחד" שאמר לינאי המלך : " ינאי המלך , רב לך כתר מלכות , הנח כתר כהונה לזרעו של אהרן" ( קיד' סו , ע"א . ( אולם יש להבחין בין התביעה המוסרית להפרדת הרשויות , לבין המציאות בפועל , כמשתקפת בספרות ; זו שיקפה פעמים הרבה מלכות פורצת חוק . אבל דווקא בגינה של מציאות זו , ועקב מאבק המקרא , בעיקר באמצעות הנבואה עימה , ועם מלכים שסרחו בהפרת החוק והמשפט , התחדד עיקרון הפרדת הרשויות כמגמה לטווח ארוך . נראה כי מגמה זו , או למצער תביעה למגמה כזו , אכן התקיימה בישראל המקראית . ומכאן יסוד נוסף בהצד...
אל הספר