יום יבוא , ושמא רחוק הוא , כאשר ישתוממו על כך שזמן רב זנחנו את העיסוק בחינוך , ומה רב המק שנגרם בשל כך . מקומם של האידיאה החינוכית ושל המעשה החינוכי נפקד , כמעט באורח קבוע , מהשיח הציבורי והמחקרי שעניינו תהליכי השינוי שעברו על יהודי מזרח אירופה בעת החדשה . מרבית החוקרים שעסקו בעולמה של יהדות זו נתנו דעתם בעיקר להיבטים הפוליטיים , הסוציולוגיים והדתיים בחייהם של יהודי פולין ואוקראינה , ליטא ורוסיה . תופעה זו רווחת ביותר הן בתוכניות הלימודים באוניברסיטאות , בהן נפקד , כמעט בקביעות , מקומם של קורסים שעניינם בתולדות החינוך היהודי 2 באירופה בעת החדשה ; הן בכנסים מדעיים , והן בכתבי עת מדעיים העוסקים בהיסטוריה של עם ישראל . כיוצא בכך , גם ברבים מספרי המחקר שפורסמו בשנים האחרונות , ושעניינם בתקופה הנדונה , נדחק 3 הנושא החינוכי לשולי הדיון ולעיתים אף לא נזכר כלל . גם חוקרי תולדות החינוך היהודי מיעטו לעסוק בנושא זה , ואך בודדים , דוגמת דב רפל , עמדו על תפקידו המרכזי של החינוך היהודי בתהליכי התמורה שעברו על הקיבוץ היהודי הגדול בעולם בעת החדשה , ואף נתנו לכך מקום מרכזי במחקריהם . ספר זה מנסה להשלים...
אל הספר