קשה לקבוע מסמרות לגבי טיבו של המעמד המשפטי של היהודים בתקופה המרובינגית . בממלכות הגרמאניות שבגבולות שליטתן נמצאה אוכלוסיית הקיסרות הרומית לשעבר , הונהגו חוקים נפרדים לגרמאנים ול"רומאים . " כל שבט וכל אומה חיו לפי "חוקים משלהם . " העיקרון השבטי היה השליט , בני השבט נשמעו למנהיגיו , ולא הייתה תחולה טריטוריאלית לחוק ולמשפט . לפיכך נקרא המלך "מלך הפראנקים" " rex ) ( francorum " ולא "מלך פראנלןיה , (" rex Franciae" ) '' או "מלך הבורגונדים" וכיו"ב . זכויותיהם של היהודים כאזרחים רומיים - זכויות שניתנו להם בחוק האזרחות של הקיסר קרקלה בשנת - 212 כובדו על ידי המלכים הגרמאניים . זכויות "רומיות" אלו כללו את התחום האזרחי : זכות ההתיישבות והמגורים במקום שיבחרו ; החירות לעסוק בכל פרנסה המותרת לשאר חלקי האוכלוסייה והזכות להחזיק במשרות ציבוריות ; חתימה על חוזים 1 בעלות על נכסים , קרקע , עבדים וכדומה . אולם מסתבר , שמעמדם המשפטי של היהודים לא היה פשוט כל כך . ניכרת בו מגמת כרסום , ששורשיה נעוצים בחקיקה של הקיסרים הנוצרים , והיא חדרה אל קבצי החוקים הגרמאניים במאות ה 5 וה . 6 מובן שאין להקל ראש בהשפעת ...
אל הספר