זה מציג את המאפיינים המרכזיים של המערכת הסוציו פוליטית בישראל המאה העשרים ובתחילת המאה העשרים ואחת . אנו עושים זאת תוך ייצוג החברתית הבלולה והעכורה במפה מופשטת ובהירה . כל מפה עשויה בקנה מסוים . המפה המוצעת כאן מציגה את עורקי התעבורה הראשיים ומצניעה את והשבילים המסתעפים ביניהם . בכך יתרונה , ובכך אף חסרונה — הכול תלוי התנועה . הדיון הזה אף נוגע לחברה הישראלית כמקרה שניתן לנתחו בכלים והשוואתיים כלליים . גם בכך טמון יתרון ואף חיסרון — הכול תלוי בטיב . התנועה היא משל נאות לענייננו , שכן אחת הטענות המרכזיות שנציג נוגעת שבו אנו נמצאים ולנתיבים האפשריים להמשך התנועה . שלפנינו מציגה שני צירי התפתחות וניגודים עיקריים : הפרה מודרני מודרני והגלובלי לוקלי , ומנתחת את המוקדים הסוציו פוליטיים בישראל ואת השינויים צירים אלה . טענה מרכזית המוצגת כאן היא כי הכאוטיות לכאורה של ההתרחשויות הסוציו פוליטיות בישראל בתקופה האחרונה מקבלת מובן שיטתי , היא נבחנת על פי המפה התאורטית המוצעת כאן . על פי מפה זאת , בעבר המערכת הסוציו פוליטית לאורך הציר של פרה מודרניות / פרו מודרניות , כיום היא מתחילה להתנהל לאורך הצי...
אל הספר