שירי י"ל גורדון כנקודת־מפנה בהתפתחות האידיאית של השירה העברית

לזכרו של פרופ' גדליה אלקושי על מקומה המרכזי של שירת יל"ג בהתפתחות הפואטית והאידיאית של השירה העברית החדשה הצביעו כבר לפני זמן רב ביאליק ' 1935 ) קסט-קעא , ( בתר , ( 966-889 : 1985 ) קלוזנר ( 461-459 : 1953 ) ופיכמן ;( xxxxxvi : 1950 ) אך מי שהדגיש יותר מכל את השפעתה המכרעת של שירת יל"ג על מגמותיה האידיאיות של השירה העברית החדשה ( והספרות העברית החדשה בכלל . ( היה קורצווייל . ( 287-286 , 60-59 , 41-38 , 24-23 : 1971 ) ראשיתו של "המהלך החרש , " הפואטי והאיריאי , בשירת יל"ג , "הנקודה אשר ממנה אנו יוצאים , " כדברי ברנר , ( 960 : 1985 ) הם שני השירים הלא ארוכים "במצולות ים" ו"בין שיני אריות , " שראו אור לראשונה ב , 1868 בספר שיריו השלישי של יל"ג , "שירי יהודה . " בשני שירים אלו . שאליהם הצטרפו בהמשך "קוצו של יוד , " שראה אור ב"השחר" שמונה שנים מאוחר יותר , ( 1876 ) ו"צדקיהו בבית הפקודות , " שהתפרסם מקץ שמונה שנים נוספות ב"כל שירי יהודה ליב גורדון" , ( 1884 ) הניח יל"ג את המסד לתרבות החילונית העברית , וכפי שחזר והדגיש קורצווייל , מרבית הקלסיקאים של הספרות העברית החדשה , החל בברדיצ'בסקי , פ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד