פרק שמיני פילוסופיית־דת ותיאולוגיה, במחשבה הכללית ובמחשבה היהודית

כתוצאה מן הפגישה בין הפילוסופיה כביטוי לעולם רוחני אחד לבין הדתות המונותיאיסטיות , בעלות כתבי הקודש , כביטוי לעולם רוחני אחר , קמו שתי דיסציפלינות עיקריות : . 1 פילוסופיית הדת , שנהפכה לאחד הענפים של הפילוסופיה ( על מקצת עיסוקיה ובעיותיה כבר דובר . 2 . ( התיאולוגיה , שנהפכה למסד העיוני של הדת . בתחילה לא היה הבדל ברור בין השתיים , כשם שגם לא היה הבדל כזה בין התיאולוגיה והפילוסופיה . גם בהמשך ניטשטשו לא פעם אחת הגבולות ביניהן . היגל , למשל , אעפ"י שהקדיש בשנים 1831-1821 הרבה תשומת לב לפילוסופיית הדת / 10 לא היה שלם עם עצם המונח " פילוסופיית דת , " משום הרושם העלול להיווצר כאילו הפילוסופיה עוסקת בדת , כמו שעוסקת , נניח , ההנדסה בחקר החלל . כי הרי לפי שיטתו דת ופילוסופיה , כשתי הדרגות העליונות של "הרוח המוחלטת" ( ראה לעיל , ( עוסקות באותו התוכן , והן נבדלות רק בצורת טיפולן בו . לכן מן הנמנע הוא , שהאחת , כלומר הדת , תהווה את תוכנה או נושא עיונה של האחרת . אך כיום עוסקת פילוסופיית הדת בדיוק במה שהיגל רצה למנוע ממנה . יש אפילו שמץ פאראדוקסליות בעיסוקיה של פילוסופיית הדת , שכן היא מבקשת להת...  אל הספר