פרק ששי אמונה והאמנה

יש טעם לנסות ולהבהיר , מבחינה טרמינולוגיה ומבחינה עניינית כאחד , את הבעייתיות הפילוסופית והדתית המיוחדת של מושג האמונה . לא מעט מאי הבהירות העיונית , שנגררה מהשימוש התכוף במונח זה , נגרמה ע"י דו משמעותו בכמה שפות , ובעיקר בגרמנית / ומה שחשוב באופן מיוחד לעיונים שלנו בסוגיה זו , גם בעברית . הבעייתיות נוצרה מכיון שההבדל בין מה שמבוטא בלשון האנגלית ע"י שני מונחים נבדלים , faithn belief - מיטשטש בגרמנית , שבה משמשת רק מלה אחת לסימון שתי המשמעויות הללו . Glauben - היה נסיון לשמור על ההבחנה הנ"ל בעברית ע"י הביטויים "האמנה" כתרגום belief ^ ( הציע זאת בזמנו גם פרופ' יהושוע בר הלל ) ו"אמונה" כתרגום . faith ^ הבחנה זו יכלה להסתמך על גדול הפילוסופים היהודיים של ימי הביניים - הרמב"ם - שהשתמש אף הוא בשתי המלים הללו לאותו צורך , והגדרתו המבחינה בנידון מתייחסת בדיוק לבעיה שתידון כאן בהמשך : "האמונה היא ההאמנה במה שיצוייר שהוא חוץ לשכל . 44 " גם בפסוק הראשון של אותו פרק מציין הרמב"ם , כי "ההאמנה אינה ענין הנאמר בפה , אבל הענין המצוייר בנפש , כשיאמינו בו שהוא כן כמו שיצוייר" . אבל הנסיון להשתמש בהבחנה ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד