כשאני מדבר על מטרה ועל חזון , אני עורך ביניהם הבחנה מעשית ולא עקרונית . כמו ברוב העניינים האנושיים , הזווית המעשית היא החשובה יותר . ההבנה התיאורטית שבידינו קלושה בהרבה מכדי לשאת משקל של ממש . במילה חזון אני מתכוון לתפיסה המנחה אותנו במעשינו לגבי החברה העתידית , חברה שבה אדם הגון היה רוצה אולי לחיות . במילה מטרה אני מתכוון לבחירות ולמעשים הנמצאים בהישג יד , ליעד שאותו ננסה להשיג בדרך זו או אחרת , מונחים על ידי חזון שהוא לעתים מרוחק ומעורפל . חזון רב השראה חייב להישען על תפיסה כלשהי של טבע האדם , של מה טוב לבני האדם , מהם צורכיהם וזכויותיהם ואילו היבטים של טבעם יש לטפח ולעודד כדי שישגשגו , לטובתם ולטובת אחרים . מושג טבע האדם השוכן בבסיס החזונות שלנו הוא בדרך כלל מרומז ומעורפל , אך הוא קיים תמיד , גם אם לא במוצהר , הן אצל זה שבוחר להניח למצב הדברים כמות שהוא , ולטפח את הגינה הפרטית שלו , והן אצל זה שפועל למען שינויים קטנים — או מהפכניים . כל זאת נכון לפחות לגבי מי שרואה עצמו כסוכן מוסרי ולא כמפלצת — מי שאכפת לו כיצד משפיעים המעשים שהוא עושה או נמנע מלעשות . בכל הנושאים הללו הידע וההבנה ש...
אל הספר