דמוקרטיה ליברלית כמקור לגזענות: ארצות־הברית והאינדיאנים, 1840-1780

חגי הורביץ זה לא נועד להביא מידע חדש אלא להציע קווים לפרשנות שאינה מקובלת , והוא שתי שאלות : האחת , אופי ההתנגשויות של ארצות הברית , לאחר כינון עצמאותה , שבטי האינדיאנים שחיו בגבולותיה - האם נקטה ארצות הברית מדיניות הגנתית בפני אויב שסיכן את תושביה ואת שטחיה , או שהיתה זו גם מדיניות התקפית , אזורים אשר רצתה ליישבם ? ושמא פיתחה ארצות הברית בנוסף לכך גם גזענית רומסנית , שחרגה מצורכי מלחמות מגן וכיבוש ? התשובה המוצעת כאן , מחקרים אחרונים , היא כי עד שנת 1820 בקירוב הושם הדגש של המדיניות על הגנה עצמית , על מאמצים להשיג הסכמים לחלוקת , pxn ועל מלחמות ' למימוש הסכמים אלה . ואילו לאחר מכן אימצה ארצות הברית כלפי הילידים גזענית יותר ויותר מפורשת . גזענות זו נפוצה , הועמקה ועוצבה בשנים שנהוג אותן כ י תור האדם הפשוט' ועליית ה ' דמוקרטיה הג'קסונית . ' השאלה השנייה : מדינה , שטענה ברצינות ובכנות כי היא מיוסדת על העיקרון האוניברסלי שכל בני האדם נבראים שווים חכאים לחירויות שאינן בנות הפקעה , מדינה טענה זו בחוקותיה , בחקיקה ובפסיקה - כיצד תוסבר נקיטת מדיניות גלויה של מדינה זו , של גזע עליון ועם אדונים...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי