בעשרים ותלתא למרחשוך סתור סורגיא 2 מן עזרתא פ מפני שבנו שם גוים מקום והעמידו עליו את הזונות , וכשתקפה יד בית חשמונאי נטלוהו מהן וסתרוהו , ומצאו שם אבנים טובות , והן מונחות עד היום הזה , עד שיכא אליהו ויעיד עליהן אם טמאות הן אם טהורות . יום שסתרוהו עשאוהו יום טוב . א וכשגברו בית חשמונאי הוציאום משם . המגילה ומסורת הביאור , שניהם כאחד מעוררים תמיהה במועד זה . ה'סורג' שבמגילה מעלה בזיכרון את סורג המקדש הנזכר במשנה אשר נפרץ בידי 'מלכי יון . ' סורג זה ומעשה סתירתו זוהו מאז ראשית המחקר עם 'חומת חצר המקדש הפנימית' שהחל אלקימוס להרוס ( מק"א ט נד-נו . ( ואכן , זיהה כבר הרצפלד גם את לשון המועד שלנו עם הרס הסורג במקדש על ידי אלקימוס . אלא שאי אפשר שייקבע מועד של שמחה לזכר חורבן הסורג , כפי שהקשה כבר דרנבורג . לפיכך הציע גרץ , שהמועד נקבע לזכר קימומו של הסורג אחרי מות אלקימוס , בימי יונתן , וכי הלשון 'אסתתר' צריכה תיקון ל'אסתתם' או 'אסתכר . ' גרץ לא הכיר עדי נוסח של המגילה מלבד הדפוסים , ולא יכול היה לדעת כי השורש ' סתר' מתאשר מתוך גרסות המגילה של סכוליה א ו פ הבלתי תלויים זה בזה , וכן מתוך נוסח ה...
אל הספר