במאה התשע־עשרה שלטה הרצינות

דומה , לא הניחה המאה הי"ט מקום רב לדרך המישהק במעשה התרבות . הלכו וגברו מגמות , המונעות לכאורה דרך זה . וכבר קם במאה הי"ח על הרוח מושג התועלת הפרוזאי והמפוכח , הפוגע בציפור נפשו של הבארוק , וכן אידיאל הרווחה הבורגנית . מקץ אותה מאה באה לעולם מהפכת התעשייה , והיא והשפעתה הטכנית , שגדלה והלכה , התחילו מחזקות את המגמות האמורות . העבודה והייצור היו למשאת נפש , ועד מהרה נעשו אלילים . אירופה לובשת את הסרבל . טובת החברה , שאיפת ההשכלה וההערכה המדעית נעשו השליטות בתהליך התרבותי . כל שגדלה התקדמות החרושת והטכניקה ממכונת הק טור אל החשמל , גדלה והלכה האשליה , שהתקדמות פירושה ניצול האנרגיה של השמש . כך נשאה את ראשה ונכנסה בלבבות הטעות המבישה , שכוחות כלכליים ואינטרסים כלכליים הם הקובעים את סדרי העולם . ההפרזה בערכו של הגורם הכלכלי בחברה וברוח האדם היתה מבחינה מסוימת פריין הטבעי של השכלתנות והתועלתיות , שקיפהו את חיי הסוד וניקו את האדם מכל חטא ואשמה ; אלא ששכחו לגאלו אף מן הסכלות וצרות האופק , ודומה שהוא נועד והוכשר לתקן עולם במלכות תפלותו . כזאת היתה המאה הי"ט בשפל שפלותה . כמעט כל זרמי מחשבתה הגד...  אל הספר
מוסד ביאליק