האציל מוכיח את 'כשרותו' על ידי עמידה במעשים , שהם מבחני כוח , זריזות , אומץלב , חריפות , חכמה , ואף עושר ונדיבות . במקום שדברים אלה חסרים יכול הוא להתגדר בניצוח מלים , כלומר : להלל ולשבח את המידה הנאה , שבה הוא רוצה לעלות על בן תחרותו , או להלל אותה על פי דברי משורר או מבשר . התפארות זו במידות הנאות , הלובשת צורת תחרות , מתגלגלת מאליה בהלעבה בבעל דינו . אף הלעבה זו לובשת צורת תחרות לעצמה . ומשונה הדבר , כמה חשובה וניכרת תחרות ההתפארות והחירופים בכמה וכמה תרבויות ; תכונות המישחק שלה אינן מוטלות בספק . דיינו לזכור את התנהגותם של תינוקות כדי לראות שאין תחרויות של חירופים אלו אלא צורת מישחק . תחרות ההתפארות והחירופים הערוכה במתכוון , לא תמיד אתה מבחין יפה בינה ובין השחצנים , הנוהגים לפתוח בדרך זי חיגרת נשק , או ללוותה בכד . בקרב שדה משמשים בעירבוביה על פי תיאורים סיניים עתיקים דברי התפארות , » נ איליאס ן , . 208 מעשי נדיבות , דברי שבח ועלבונות . יותר משהוא קרב מזוין הריהו תחרות בנשק מוסרי , מלחמה בין רגשי כבוד . כל מיני מעשים משמעותם טכנית היא : הם משמשים סימני חרפתם או כבודם של עושיהם או ...
אל הספר