מבנהו האנטיתטי של הציבור הארכאי

האנתרופולוגיה הראתה בבירור אחר בירור , שדרכם של חיי החברה בתקופות התרבות הקדומות להישען על מבנהו האנט תטי והאיטאגוניסטי של הציבור עצמו , ושכל עולם מחשבתו של ציבור זה ערוך על פי שניית זו . בכל מקום אתה מוצא את עקבותיה של שניות פרימיטיבית זו . השבט נחלק לשני חצאים מנוגדים , הקשורים זה בזה בחיתון חוץ , והם קרויים 'אחוו ת . ' שתי הקבוצות שונות זו מזו מצד הט 1 טם שלהן ; מונח זה מידה של קלות ראש נהגו בו כשהוציאוהו מתחומו המיוחד ועשוהו לשון השוק , אבל נוח הוא מאוד לשימוש מדעי . אדם פעמים שהוא בןעורב ופעמים בן צב , ודבר זה מטיל עליו חבילה של מצוות , איסורים , מנהגים ותשמישי קדושה , היפים לו לעורב או לצב . שני הצאי השבט זיקתם זה לזה זיקה של התנצחות ותחרות , אלא שעם זה הם נוהגים זה בזה מנהג של עזרה ושירות . הם מקיימים תמיד בדפוסי טקסים מדוקדקים את דרך ציבורו של השבט . השניות המפרידה בין שני חצאי השבט חלד . על כל עולם המחשבה והדימיון . כל יצור , כל חפץ — מקומו מעבר מזה או מעבר מזה , עד שכל העולם כולו נתון בסדר החלוקה . > , 2 b ' , 77 , 8 b seq , 91 seq Anthonio van Neuiiglieni , Openbaiinge van ...  אל הספר
מוסד ביאליק