ההעתקה של מוקד היצירה מן היידיש לעברית חוללה תמורה רבה בכתיבתו העברית של אצ"ג - תמורה שהיו לה תוצאות מרחיקות לכת לא רק בקביעת כיוון יצירתו שלו , אלא בקביעת כיוונה הכללי של השירה העברית המודרניסטית , שהתפתחה בעיקר בארץ ישראל . גרינברג , כאמור , לא נטש את העברית מעולם . גם בשנות הפרץ והגאות של יצירתו ביידיש , שבן נעשה למשורר יידי מפורסם , הוסיפו שיריו העבריים להתפרסם בכתבי העת העבריים החשובים של הזמן , בייחוד ברבעון 'התקופה . ' אלא ששירתו העברית של אצ"ג נפלה אז מן השירה ביידיש הן בכמות הן באיכות . בעיקר ניכר בה מעין 'פיגור' פואטי לעומת השירה היידית - וזה דבר בעל חשיבות היסטורית . על אף אותן הצהרות אקספרסיוניסטיות במחזור השירים העבריים משנת , 1921 לא התחולל בשירתו העברית של אצ"ג עד כה אותו מהפך חד שהיה בשירתו היידית - ב'מעפיסטא , ' בפואמות שנדפסו בכתבי העת של ה'כנופיה' וב'אלבאטראס . ' בשירים העבריים שראו אור בשנות המהפך הזה ניכרו סימנים של המשכיות דווקא , הן של השירה העברית המוקדמת יותר הן של השירה היידית הרומנטית המאוחרת . אפשר לומר ששירתו העברית של אצ"ג עד הופעת ' מספר התועים הגדולים' ב...
אל הספר