מאמרו המסכם של גונקל על הספרות המקראית נתפרסם לראשונה לפני למעלה מתשעים שנה . במשך הזמן שחלף חלה התיישנות ניכרת ברלבנטיות של דבריו , משתי בחינות בעיקר : תגליות רבות בעולם המקרא הרחיבו והעמיקו את ידיעותינו , במידה שאי אפשר היה לשערה בתחילת המאה , ואילו משנתו של גונקל היתה לשיטה שלטת בחקר המקרא ופותחה בידי תלמידיו לדורותיהם ; חידושיו של המורה היו למוסכמות ושימשו בסיס לתיאוריות חדשות . מלבד זאת , גם החקירה הספרותית היסטורית הוסיפה כמה נדבכים בבניינה , וכמה מן התפיסות של גונקל בתולדות הספרות והאמונה טעונות תיקון או לפחות — השלמה . הדברים הבאים נועדו להציע כעין עדכון קצר למאמר דלעיל .
אל הספר