1. כללי

א . אשור ובבל באמצע המאה השמינית , בזמן שאשור , המעצמה הצבאית האדירה וההרסנית , איימה לבלוע את סוריה וארץ ישראל , נפתח עידן חדש מבחינה מדינית , דתית וספרותית . ישראל ויהודה , אשר במאות האחרונות ניהלו את חייהם באורח עצמאי יחסית , נסחפו עתה במערבולת האירועים הבינלאומיים הגורליים . לאחר מאמצי התגוננות נואשים נפלו עמי האזור בידי אשור . ממלכת ישראל אבדה בשנת 722 לפסה"נ , האשורים הגלו את בני האצולה הישראלית לארץ רחוקה , שבה איבדו את זהותם הלאומית . ואילו לנשארים בארץ , שאיבדו את הנהגתם ונלחצו בידי מתיישבים זרים , לא נודעה , מזמן זה ואילך , חשיבות של ממש . אולם ממלכת יהודה המשיכה להתקיים בתור מדינה וסאלית של אשור . כך עברה הבכורה , גם בתחום הספרות , אל יהודה : במקרא נשמרה רק ספרות מיהודה , או כזאת שנטלה יהודה מישראל . בשנת 670 הגיעה אשור אל הפסגה שממנה החל לרדת בהדרגה , עד שבשנת 606 קרסה בקול נפץ . בתקופה זו זכתה יהודה בעצמאות למשך כמה עשרות שנים ואז נפלה בידי המעצמה העולמית החדשה — בבל . לאחר שמרדה בשלטון הבבלי חרבה יהודה בשתי מלחמות קשות ( בשנים 597 ו 586 לפסה"נ . ( ועל פי דגם המדיניות האש...  אל הספר
מוסד ביאליק