העורך האחרון אשר איחד את שלושת המקורות E , 3 ) והמקור הכוהני ) לספר אחד , פעל ככל הנראה , בתקופה שלאחר עזרא , ובוודאי לפני שנפרדה העדה השומרונית משאר הקהילה . הצורך באיחוד האוספים הקדומים והצעירים , מוכיח כי האגדות העתיקות אכן חדרו עמוק ללבבות מכדי שאפשר יהיה לעוקרן בשל הרוח החדשה . השינויים ההיסטוריים הגדולים ביטלו את קדושתם של המקדשים העתיקים והעבר נדמה לבני הדור הזה אפוף בחטא . אף על פי כן , לא יכלו להתכחש לאגדות אשר פיארו את המקומות הללו ועטו על הזמן הקדום תמימות רבה . הנסיונות של המקור הכוהני , לעקור את הישן נכשלו , ויד אוהבת שילבה בין המקורות השונים ויצרה את האוסף האחרון , בנאמנות רבה , במיוחד בכל הנוגע למקור הכוהני . המחבר טרח שלא לאבד , ולו גרגר אחד , ממקור זה . ניתן להבין את נטייתו להעדיף מקור זה על פני האחרים , שכן מקור זה היה דומיננטי ביותר ביהדות מאותו זמן ואילך . העורך נטה להשתמש במיוחד בחישובים הכרונולוגיים של המקור כמסגרת למקורות האחרים . בספר בראשית מצויים רק עקבות מועטים שניתן ליחס אותם בוודאות רבה למדי לעורך זה : טו , ז , ח ; כז , % ו לה , יג יד ; ותיקונים אחדים בכתוב...
אל הספר