בצד המקורות אשר נידונו בפרק הקודם , יש עדויות לקיומו של מקור נוסף . מקור זה נבדל מן האחרים בסגנונו , ברוח הדברים ובכך שניתן לשחזרו ולהפרידו מן השאר באופן ברור . כמו שאר המקורות , גם מקור זה אינו מוגבל לספר בראשית בלבד , נהפוך הוא , סיפורי בראשית ואגדות האבות הם מבוא קצר להמשך , והוא העיקר — מתן החוקים על ידי משה . חשיבותו של מקור זה נובעת מן העובדה שכל הדיון הקדום על המקרא התבסס על מקור זה . לזכותו של וולהאוזן ' ) אקדמות לתולדות ישראל , ' עמ' ( 293 נזקפת ההכרה באופיו האמיתי של המקור הכוהני , שנחשב עד אז לקדום ביותר , ובכך הכין את הקרקע להבנה היסטורית חיה של תולדות הדת . סגנונו של המקור הכוהני מיוחד במינו . זה סגנון מפורט ביותר , בעל בהירות ודיוק משפטי המשתמש בהגדרות ונוסחות חדגוניות וכן במסגרות קבועות חסרות תוכן : רשימת שושלות וראשי פרקים . זהו , למעשה , סגנון של מסמך משפטי ( למשל יא , יא ; כג , יז יח , ( אם כי אינו חסר הוד וחגיגיות מסוימת ( במיוחד בפרק א , אך גם במקומות נוספים כמו מז , ז יא . ( כדי להעריך נכונה את מידת היובש והחדגוניות של המקור , יש לקרוא אותו ברציפות . סופר זה הוא קפ...
אל הספר