מן האגדות עצמן ניתן ללמוד על תולדותיהן . ההתבוננות תגלה עיבודים ברוח חדשה ותוספות המעלות רעיון חדש שאינו קיים בסיפור הישן ( כגון יג , יד ואילך ; יח , יז ואילך , כג ואילך ; יט , יז ואילך ; כא , יא ואילך ; בב , טו ואילך ועוד . ( במקרים בודדים אף קורה שהמספרים המאוחרים הוסיפו סיפור שלם על המסורת ( פרק טו ) — ובשל התוספת גם מתגלים אי דיוקים , כי למספר המאוחר חשוב הרעיון יותר מן הסיפור ולכן הוא ירבה , במקרים כאלה בדברים ; לפעמים השכיל המספר המאוחר להמשיך בהערות הקצרות אשר היו מקובלות על העם במסורות מקומיות : זה מקורם של סיפור יציאת אברהם מחרן , של אגדת נישואי רבקה , של הברית עם אבימלך בגרר , של סיפור יעקב בבית אל וכן סיפור קבורתה של שרה , על פי המקור הכוהני . באופן זה גם נוצרה אגדת הולדתם של בני יעקב וכך הורכב סיפור פרידתם של אברהם ולוט . החלק השני של אגדת בית אל , משל , E מצרף מסורות שונות על שכם ובית אל ומנסה להקים בניין חדש מאבנים עתיקות . תכופות למדי , אצל מספרים אלה , נמצא השמטות על מנת לסלק את מה שהפך בינתיים לפוגע , ולא תוספות , על כל צעד ושעל נבחין במקומות חסרים באגדות ( ב ט , כב , ...
אל הספר