האגדות , אם כן , אינן יצירי דמיונם החופשי של המספרים . נהפוך הוא , האגדה מאמצת ומעבדת נתונים שמקורם במסורת , בהסתכלות ובמחשבה — ואלה נדונו כבר למעלה . תפקידנו , עתה , להתייחס אל אותו חלק בהתפתחות האגדה שמקורו בדמיון — וכך אנו מגיעים לחלק המרכזי של המחקר . ברוב המקרים האגדות משיבות על שאלות מסוימות . אין הן תוצאה של שעשועי דמיון שנוצרו למען יפי הסיפור בלבד , אלא למטרה ברורה : ללמד ולחנך , ולשם כך עליהן להבליט את מוסר ההשכל . והוא אכן כה בולט עד כי גם אנו , החיים במרחק רב מן התקופה , מסוגלים להבחין בבעיה המונחת ביסודן . הקורא הרגיש המשתתף בצערה ובגורלה של הגר האומללה — המאושרת במדבר , יבחין מיד במלה אשר שמה קץ לכל הייסורים : "וישמע אלוהים" ( כא , יז . ( המספר כיוון את הדברים כך כי רצה לסבר את אוזננו באשר למובנו של השם ישמעאל ( שמע האל . ( ועוד , היש עוד פסוק באגדה על עקידת יצחק אשר נחרת בזיכרון כאותן מלים בהן מרגיע אברהם בלב קרוע את בנו , השואל , אך אינו מנחש דבר : "אלוהים יראה לו" ( כב , ח . ( מלה זאת , המעניקה גוון של גשמיות לדמות אלוהים , מודגש כל כך משום שהיא מסבירה את מקור השם "ירוא...
אל הספר