לאור הדברים הללו , בראש וראשונה , עלינו לבחון את ספר בראשית כפי שהיה במסורת שבעל פה . על מנת להבין את האגדות עלינו לשוות לנגד עינינו את הנסיבות בהן סיפרו אותן . דוגמות לכך נמצא בשמי יב , כו ; יג , יד ויהו' ד , ו . לילד השואל לסיבתו של מנהג מקודש או לפירושו של סמל קדוש , זה או אחר , יענה האב בסיפור האגדה . באופן זה , אנו מניחים , סופרה אגדת סדום על שפת ים המלח , ואגדת בית אל — ברמת בית אל . וכאלה היו כנראה המסיבות הרגילות בהן התרחשו הדברים : בערבי חורף קרים ישבה המשפחה סביב לאח כאשר המבוגרים , ועוד יותר מהם הילדים , מקשיבים קשב רב לאגדות היפות מימי קדם . הם האזינו לאגדות פעמים אינספור , אף על פי כן לא שבעו והיו מוכנים להאזין להן שוב ושוב . לרבות מן האגדות הללו ( ראה להלן ) סגנון אמנותי כה מובהק , עד כי קשה לזהות בהן את יצירות העם . עלינו להניח כי גם בישראל , כמו אצל הערבים או בקרב עמים רבים מימי קדם ועד היום , היה קיים מעמד של מספרי אגדות מקצועיים . מספרים קדמוניים אלה , יודעי שיר ואגדות , סבבו בארץ ואפשר היה לפגשם בהתכנסויות עממיות בחגים . נוכחנו לדעת כי לצורה הקיימת של הפרוזה בסיפור ,...
אל הספר