בראיית הגיבורים הללו כאבותיהם של עמים ושבטים , והצגת קורותיהם בקורות העמים , אין אנו מציגים פירוש חדש לאגדות העוסקות בדמויות עממיות אלו — אלא מבינים את טעמן האמיתי של האגדות בדרך שהובנה בימי קדם . שומה עלינו לנהוג זהירות רבה בגישה זאת משום שייתכן כי אחדות מן הדמויות לא ייצגו במקורן עם כלשהו , אלא הפכו מאוחר יותר לאבות שבטים . זאת ועוד , לאחר שהפכו האבות לגיבוריהן של אגדות , נתוספו להם גם אגדות שונות ללא כל בסיס של היסטוריה שבטית . הדמויות ששמותיהן ידועים לנו בדרך כלל כשמות עמים יוכלו להתקבל אצלנו כהאנשה של עמים ושבטים , כמו במקרים של קין , כנען , ישמעאל , עמון , מואב , שנים עשר השבטים וצאצאיהם . באשר לדמויות כאבות האומה אברהם , יצחק ויעקב , כלוט — אבי עמון ומואב , כעשו — אבי אדום וכלבן ה"ארמי" — אין הדבר כך . דמויות אלה אינן נושאות את שמות העמים והשבטים אותם הן מייצגות . החשיבות שיוחסה להם נבעה ממקור אחר ורק בכוח המסורת הפכו לנציגי העמים ; מכאן , שחלק מן הסיפורים אודותם צמחו מן הסיפורים על גורל עמם שבטם , אך עם זאת אין לקבל את הדברים כפשוטם . ובהסתייגות אף גדולה מזו יש להתייחס לדמויות ...
אל הספר