בכל ידיעה הנושאת אופי היסטורי מוסמך , מן ההכרח שייראה החוט המוביל מעד הראייה אל מוסר העובדות . לא כן האגדה . זו שואבת רק באופן חלקי מן המסורת ומוסיפה עליה כיד הדמיון . אם נבחן את סיפורי בראשית הראשונים על פי קנה מידה זה , נגלה מיד את טבעם . איש הרי לא היה נוכח במעשה הבריאה ואין עדות אנושית על מסורת המגיעה עד לעידן היווצרותם של המין האנושי , של העמים הקדומים והשפות הקדומות . כל עוד לא פוענחו התעודות ממצרים ומבבל , נחשבה המסורת הישראלית לקדומה ביותר , עד כדי כך שניתן היה להניח שיש בה עדויות ליחסים קדם היסטוריים מעין אלה . אולם מאז שנתברר כי עם ישראל הוא מן הצעירים בין שכניו — הנחות אלו נתמוטטו כליל . למן עליית העמים הקדומים של קדמת אסיה על בימת ההיסטוריה , ועד להופעת עם ישראל מפרידות אלפי שנים ; לכן אין מקום לדבר על מסורות ישראליות היסטוריות מן הימים הקדומים הללו ; אך גם באשר לסיפורי האבות מתעורר ספק . לאחר תקופת האבות באה תקופה של ארבע מאות שנה בה שהו בני ישראל במצרים — על תקופה זאת לא מסופר דבר . כאן אין כל עדות היסטורית , לבד מהזכרת כמה שושלות יוחסין . ואילו על תקופת האבות נמסר לנו שפ...
אל הספר