( א ) אגדות אתנולוגיות שיעדן לנמק ולהסביר את הסיבה ליחסים שבין שבטים ועמים . היחסים ביסוד האגדות הללו הם היסטוריים , אולם הדרך בה הם מוצגים היא פיוטית . לדוגמה — מדוע משמש כנען כעבד לאחיו ( בר' ט , כ כד ;( מדוע משמש גלעד גבול בין שבטי ארם ובין שבטי ישראל ( שם לא , מד נד . ( ( ב ) אגדות אטימולוגיות הבאות לנמק מקורם של שמות עמים , מקומות ואישים . ביסודן הן מדרשי שמות בהן טמונים שורשי הבלשנות . לדוגמה ? מקורו של שם העיר "צוער" ( שם יט , כ כב ) ו שני מדרשי השם " באר שבע" ( שם כא , כח לא . ( ( ג ) אגדות פולחן המספרות על מקורם של מנהגי פולחן , ועל ייסודם של מקומות פולחן ( מקדשים , מזבחות וכיוצא בהם . ( לדוגמה : מקור קדושתה של המצבה בבית אל ומנהג המעשר ( שם כח , כב ;( מדוע אין בני ישראל אוכלים את גיד הנשה ( שם לב , לג . ( ( ד ) אגדות בעלות מוטיב גיאולוגי המסבירות ומנמקות התהוותה של תופעה יוצאת דופן , כמו : מדוע וכיצד נהפכו סדום ועמורה ( שם יט ;( או תצורה מיוחדת בנוף , כמו : מדוע הפכה אשת לוט לנציב מלח ( שם יט , כו . ( אל ארבע סוגות ( או תת סוגים ) אלה הוסיף גונקל קטיגוריה חמישית : אגדות מעורב...
אל הספר