מבוא מגילות מדבר יהודה הן מן המקורות החשובים להכרת העברית הקדומה ותולדותיה . עד שנתגלו המגילות לא היו בידינו עדויות מספיקות על העברית ( ועל הארמית ) של סוף ימי הבית השני . ספרי המקרא המאוחרים נכתבו בתחילת ימי הבית השני , וספרות חז"ל התגבשה בעיקר לאחר החורבן ונדידת מרכז התרבות מירושלים למקומות אחרים . הממצאים האפיגרפיים בעברית ובארמית מעטים וקצרים . משהתגלו המגילות התעשרנו בספרים רבים ומגוונים שנכתבו בלשונות היהודים של התקופה הזאת . רוב המגילות כתובות בכתיב מלא . מקצת התנועות מסומנות בעקיבות ומלמדות אותנו על ההגייה והתצורה של העברית והארמית . העדות הלשונית של המגילות משובחת ומיוחדת . הרי המגילות מסורות לנו בדיוק כפי שיצאו מתחת ידם של הסופרים בני הבית השני , שהלשון העברית הייתה שגורה בפיהם . לשון המגילות לא נשתבשה בידי מעתיקים מאוחרים שהעברית הקדומה הייתה זרה להם . משום כך אין חטיבה ראויה יותר ממנה לשמש אבן בוחן לבחון בה את טיבן של תכונות הלשון של שאר חטיבות העברית . די אם אזכיר שדקדוק העברית המקראית נלמד עד עתה בעיקר ממסורות הגייה שתיעודן מאוחר במאות שנים לזמן הדיבור בעברית הקדומה , ושד...
אל הספר