אין לו לאדם אלא מה שעיניו רואות ; גם חלומותינו הנועזים ביותר נעוצים בעולם המושגים שלנו , באוצר ידיעותינו ובחוויותינו . גם אם רוחנו ממריאה מעלה מעלה ובוראת לנו עולמות חרשים , יהיו חומרי הבנייה שאולים תמיר מחורבותיו של העולם הישן . ארגון המרכיבים עשוי להשתנות , אך לא המרכיבים עצמם . האוטופיה המשיחית אינה חורגת מכלל זה : גילוי הופעתו של המל ך המשיח , הוא המלך לעתיד לבוא , זהותו ואופי שלטונו — כולם נטועים במסורת העבר . האוטופיה המשיחית אינה ניתקת מכוח המשיכה של ההיסטוריה אלא מתחברת אליה כאילו הייתה המשכה הטבעי . ציורי דמותו של המל ך העתידי קשורים בחבל הטבור שלהם אל מאבקים אידיאולוגיים , שראשיתם בעבר הרחוק , ודומה שהם באים לפשר בין התפיסות הניצות . לא הכל קיבלו על עצמם באהבה את מוסד המלוכה , רבים ראו בו איום למלכות ה / כפי שתיארנו לעיל , בפרק שלישי . לא מעט נבואות אוטופיות מזדהות איפוא עם שלילת מלכותו של בשר ודם ומותירות את המלוכה ביד ה' לבדו . בספר ישעיה מצינו , " כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים" ( בד , כג , ( ודומים הדברים שבפי הנביא מיכה י "ומלך ה' עליהם בהר ציון מעתה ועד עולם" a a צפ...
אל הספר