אין זה קל , ואולי גם בלתי אפשרי , להתחקות אחר עלייתו המטאורית של דוד מאז נס על נפשו מפני אדוניו שאול ועד אשר הוריש לבנו אימפריה שוקטת ושלווה , שבסיסה הממלכה המאוחדת יהודה וישראל ולבה בירתה העיר ירושלים , מרכז אדמיניסטרטיבי המסוגל לשלוט בטריטוריה רחבת הידיים . הקושי נובע מאופיים של המקורות המקראיים העומדים לרשותנו , מקורות שעניינם בדוד האיש יותר מאשר בדוד המלך , מקורות מגמתיים שלא באו לעולם כדי למסור לנו דין וחשבון מהימן על ימי היווסדה של הממלכה ועל שלבי התפתחותה . אם נבקש לעקוב אחרי שלבי צמיחתו של דוד כמנהיג , שומה יהיה עלינו לשוב אל הראשית , אל הימים שקדמו להתמלכותו של דוד על יהודה , אל השנים שבהן היה דוד עבד נמלט מפני אדוניו שאול , כפי שמגדירו נבל הכרמלי ן "היום רבו עבדים המתפרצים איש מפני אדוניו" ( שמ '' א כה , י . ( כבר בימים ההם גילה דוד כושר מנהיגות ועמד בראשו של גדוד ובו אנשים קשים הבורחים מפני החוק , אנשים שלא נמצא להם מקום בחברה המהוגנת : "ויתקבצו אליו כל איש מצוק וכל איש אשר לו נושא ( כוונתו : "נושה (" וכל איש מר נפש ויהי עליהם לשר ויהיו עמו כארבע מאות איש" ( שמ '' א כב , ב ....
אל הספר